רחמים וסעדה דיין חיו בראבט עם שבעת  ילדיהם : סוזן, מקסים, מאיר, ברוריה, ג'נט, ג'קי, וקוקי. הם עלו לארץ  עם חמישה  מילדיהם בשנת 1955 ( סוזן ומקסים עלו מוקדם יותר בעליית הנוער והתמקמו בקיבוצים). המשפחה הגיעה לירושלים והתמקמה ברחוב הע"ח, לאחר מכן עברה המשפחה לרחוב דניאל.

אברהם ורחל, בני דודים למשפחת אבו, התחתנו במידַלְת, מרוקו . שם נולדו ארבעת ילדיהם: מסודי, יצחק, אלי וסימי ז"ל. אברהם עבד כנהג משאית בעסק המשפחתי, ונפטר זמן קצר לפני העליה לארץ.                                                                                            

 הוריו של אברהם, רחל ושלושה ילדים הגיעו לארץ ב-1956, וישבו בוואדי סאליב. הבת הבכורה, מֵסוֹדי, הגיעה שנה לאחר מכן לארץ, והתיישבה במוסררה, והמשפחה עברה בעקבותיה לשכונה, ברחוב הע"ח 8.

אסתר ודוד אברג'ל התחתנו ברבאט, מרוקו. לזוג נולדו  עשרה ילדים: רשל, מרגו, בבר ז"ל, ז'אקי ז"ל, ראובן, צ'רלי, מאדלן, אליעזר, יעקב ותקווה. עלו לארץ ב-1950 לאחר שהות ארוכה במחנה מעבר במרסיי. הגיעו למעברה בפרדס חנה ומשם עברו להתגורר ברחוב המשמרות 5 במוסררה. ראובן אברג'ל הוא ממקימי תנועת הפנתרים השחורים.

אברהם ושמחה אמויאל התחתנו בארפוד, מרוקו.  לזוג נולדו 11 ילדים: אליהו ז"ל, שרה, פנינה, מזל, משה, דוד, יעקב, שמעון ושלמה (תאומים), רחל, שושנה. ב-1948 הגיעו לארץ, התיישבו בפרדס חנה ומשם הגיעו למוסררה.

מסעוד ומסעודה בוחבוט התחתנו במרוקו. שם נולדו חמשת ילדיהם: מאיר ז"ל, אלי ז"ל, מימון, עליזה וז'ורזט. ב1948 המשפחה עלתה לארץ למחנה עולים בפרדס חנה. לאחר מספר חודשים עברו לשכונת מוסררה והתגוררו ברחוב הע"ח. כשהילדים התחתנו הם עזבו את השכונה למעט הבת ז'ורזט והנכד מוטי, בנו של מימון, שהתגורר איתם. מסעוד היה מוכר ספינג'ות בשכונה ומסעודה הייתה ידועה בתרופות המסורתיות שלה.

אליהו בן גיגי שגדל בדבדו, כפר כהנים, התחתן עם אסתר, לבית לוי מהעיר אושדא, בצפון מרוקו. שם אליהו עבד כסנדלר ונולדו שלושת ילדיהם: עליזה, דוד ואבי.  

המשפחה עלתה לארץ ב-1949, לאחר שהות של שלושה חודשים במחנה מעבר במרסיי, והגיעו למעברה בפרדס חנה. כשנה לאחר מכן, עברו לרחוב שבטי ישראל 18, בשכונת מוסררה. בארץ, אליהו עבד כפועל בניין ולזוג נולדו ארבעה ילדים נוספים: יוסי, שושנה, יחיאל ושמעון.

אברהם בן הרוש ושרה אטיאס, נולדו וגדלו בקסרסוק באזור תפילאלת בדרום מזרח מרוקו. הם התחתנו ב-1935, ונולדו ילדיהם: יחיאל, משה ,יוסף, שלום, הדסה ז"ל, אלי, מרים ומאיר. אברהם שימש כרב וכסופר סת"ם. המשפחה עלתה לארץ ב-1955, והתיישבו במעברה באופקים. לאחר מכן עברו להתגורר ברח' חולדה הנביאה 10, ומאוחר יותר חולדה הנביאה 4, בשכונת מוסררה. בארץ נולדה בת נוספת, סימה ז"ל.

אברהם נולד ב-1917 בפז, מרוקו.  אסתר נולדה ב-1934, בכפר תלשינת בהרי האטלס במרוקו. השניים התחתנו במחנה מעבר במרסיי בשנת 1949, והגיעו למעברה בפרדס חנה. משם עברו, לבית האחרון ברחוב המשמרות, על קו הגבול בשכונת מוסררה. נולדו להם שמונה ילדים: גבריאל ז"ל, מיכאל, קוקו (יעקב),  דוד, מאיר, מארי, אידה, ושמעון ז"ל. אברהם  נפטר בשנת 1991, אסתר תיבדל"א מתגוררת  בירושלים.

מסודי כהן ויהודה בן נון חיו בפז, מרוקו. שם נולדו ילדיהם: שמעון (סימון), מרסל, ז'ורז'ט, פאני ז"ל, סימי ז"ל (נפטרה ב-1950), יוסף ושולמית. הם עלו לארץ ב-1949, והתיישבו במחנה ברנדס בחדרה, ולאחר מכן עברו לגבעת שאול. יהודה עבד כנהג ברשות הדואר ומסודי היתה עקרת בית. ב-1950 הם קנו  בית בשכונת מוסררה. 

חנה משעלי לוי ז"ל, אם המשפחה, נולדה במרוקו בעיר פס. ב-1950 עלתה עם בתה, סימונה, לארץ. הן הגיעו ישר לרחוב הע"ח בשכונת מוסררה. בישראל הכירה את משה לוי ז"ל. לזוג נולדו ארבעה ילדים: דוד, חיה, מרדכי והדסה. לימים משה נפטר וחנה גידלה את ילדיה לבד. חנה עבדה כחדרנית במלון המלך דוד.

דוד ופרחה ליאני התחתנו בעיר הנמל אורן, אלג'יריה. שם נולדו ילדיהם: יחיאל, שרלי, רוג'ר, ניקול, סלין, ז'וסלין ויהודית. הם עלו לארץ ב-1961 דרך מרסיי ונאפולי.  משפחת ליאני קיבלה בית בגבעת המורה ועזבה אותו כעבור 7 שעות כדי להצטרף למשפחתם במוסררה. הם גרו בבית הסבתא ברוחב החומה השלישית ולאחר מכן ברחוב המשמרות. בארץ נולדו: דני, ירדנה ושרון. דוד עבד כסנדלר ופרחה היתה עקרת בית.

יוסף וג'ולי מימון  נולדו בעיר גאבס בתוניס.  עלו לארץ בשנת 1956 עם חמשת ילדיהם:  דניס (דליה),  קולט (תמר) ג'יזל (אורלי), פליקס (משה), מרי (מרים). לאחר שהגיעו לארץ נולדו יהודית ואלי.

האב עבד בתוניס כחייט ובעל חנות, והמשיך לעבוד במקצוע באופן מצומצם יותר בארץ. המשפחה הגיעה למעברה בשדרות ועברה בכוחות עצמה למוסררה. 

פורטונה בן אוליאל ויחיא מלכא נפגשו ונישאו באלג'יר. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים -  אלי מלכא בנו של יחיא, פיפין ויוסף שרביט ילדיה של פורטונה. באלג'יר נולדו ילדיהם המשותפים הראשונים, רינה וישראל. ב-1948 עלתה המשפחה לישראל באוניה דרך מרסיי, שם עוכב האב בגלל בעיות עיניים, והאם והילדים נאלצו לעלות בלעדיו. בישראל גויס אלי הבכור לצבא, בני הנוער פיפין ויוסף נשלחו לקיבוץ, והאם עם הילדים הצעירים הגיעה למעברת פרדס חנה. במהרה איחדה האם את המשפחה ועברה לשכונת מוסררה, לבית גדול ברחוב שבטי ישראל שחלקו עם עוד שלוש משפחות. גם האב הצטרף ובמהלך השנים נולדו חנה ועליזה התאומות, שרה, דוד ואורי. המשפחה חיה במוסררה עד לאחר מלחמת ששת הימים (1967).

רינה מיימון (מלכא), מספרת את סיפורה ואת סיפור המשפחה.

מאיר ממן (1911), ופרחה מונסונגו (1915), חיו בעיר פֶז במרוקו. ב-1935 התחתנו ונולדו להם שישה ילדים: יוסף (1939), יונתן (1941), רחל (1943), חיים (1947), ציון (1949), ודינה (1951). המשפחה עלתה לארץ ב-1956 דרך מרסיי והתיישבה במעברה בבית שמש. לאחר כשבוע עברו להתגורר ברחוב חולדה הנביאה 9, בשכונת מוסררה, בדירת חדר שהייתה של הוריו של מאיר. האב מאיר נפטר כשישה חודשים לאחר העליה.

אליהו ועליזה מרציאנו התחתנו בעיר ברקן, במרוקו. שם נולדו להם שישה ילדים. בשנת 1949-50 הם עלו לישראל דרך מרסיי. בנותיהן נשארו במרסיי והצטרפו למשפחה לאחר שלוש שנים. המשפחה התגוררה ברחוב שבטי ישראל 15 במוסררה. סעדיה מרציאנו ז"ל היה ממקימי הפנתרים השחורים.

פרחה וראובן נידם גרו בעיר פז שבמרוקו, נולדו להם עשרה ילדים: יצחק ז"ל, רינה, יוסף, רפאל, דליה, שמחה, גרציה, מיכאל, מרים ורחל. ב-1956 עלו לארץ והתיישבו בבאר שבע. לאחר שנתיים עברו להתגורר ברחוב הע"ח בשכונת מוסררה.

רפי סעדון נולד בירושלים בשנת  1965, הוריו אליהו ומרי עלו בשנת  1956. השניים הכירו בארץ.  האם מארי עלתה עם ארבעת בניה מנישואים קודמים : מתיתיהו, סמי,ראובן ומרדכי ומנישואיה לאליהו נולדו בשכונת מוסררה : דוד,רינה, רפי, שלום(צ'רלי), יורם וגרציה.בשנים הראשונות התגוררו ברחוב המשמרות וב 1966 עברו לרחוב החומה השלישית. המשפחה עזבה את השכונה בשנת 1988.

משפחת עמוס גרה במוסררה בין השנים 1951-1967. ההורים משה עמוס ומזל בוזגלו, נפגשו בקזבלנקה שבמרוקו, ועלו לישראל ב-1948 לאחר מסע מפרך. בהתחלה גרו באוהלים במעברת זרנוגה ליד רחובות, התעקשו שהם רוצים להיות בירושלים, עברו לעין כרם ומשם ב-1951 למוסררה. הם גרו ברחוב הע"ח מול העלייה של רחוב אלישע. הילדים הגדולים שמעון (סימו) ומאיר נולדו מחוץ למוסררה, והילדים הבאים: ורדה, רותי, אלישבע, מיכל, וחיים נולדו בשכונה. ב-1967 עזבו את השכונה למעבר מנדלבאום הסמוך, אך נשארו באותם בתי ספר, מועדון "תקוותנו" וחברים. 

בראיון משותף, מספרות האחיות ורדה ורותי (בהמשך מצטרפת גם האחות מיכל), על זכרונות ילדות מאושרים וכואבים, ועל הורים עצמאים ודעתניים שנלחמו למימוש יכולותיהם בעבודה ובחינוך, עבורם ועבור ילדיהם, למרות האפליה והקשיים.

אברהם וחנה עמר נולדו וחיו בקזבלנקה שבמרוקו, עם ילדיהם שלום ושולה (זהרה). האב היה סוחר ויבואן נעליים. המשפחה עלתה ב-1949 באנייה "ארצה" והגיעה למעברה בפרדס חנה. לאחר מכן המשפחה עברה להתגורר ברחוב המשמרות במוסררה. בארץ האם עבדה בניקיון, האב עבד בבניין, ומאוחר יותר חזר לעבוד במסחר. 

פנחס ושמחה צרפתי התחתנו במוגודור, שבמרוקו. שם פנחס עסק במסחר, ונולדו להם בת ושבעה בנים. הם עלו לישראל דרך אושדא ומרסיי. לאחר שנה וחצי במעברת הר טוב, עברו לירושלים והתגוררו ברחוב החומה השלישית 12 במוסררה.

אליהו ורחל נולדו במרוקו. שם נולדו בנותיהם: עליזה ז"ל, ליליאן וחנה. הם עלו ב-1955 לארץ. המשפחה התגוררה ברחוב המשמרות בשכונת מוסררה. אליהו עבד כרצף ולאחר מכן פתח חנות מכולת על יד כיכר ספרא. כעבור כמה שנים החנות עברה לרחוב המשמרות מול ביתם. רחל עבדה כעקרת בית. בארץ נולדו יפה ושמעון.

רוחמה ודוד יונה שאול נישאו בעיר עמרה בעירק בשנת 1944. ילדיהם שבתאי, עליזה וזמירה נולדו בעירק, פרחיה, חביבה, כרמלה וציון נולדו בישראל. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1950, הגיעה למעברה בבנימינה ולאחר שלושה חודשים נשלחה למושב פטיש שבצפון הנגב. כעבור חודשיים עזבה המשפחה את פטיש בעקבות המתיחות הביטחונית, עברה לירושלים והשתכנה בשכונת מוסררה, ברחוב הנביאים.

בשנת 1954עזבה משפחת שאול את מוסררה, שיריות הצלפים הירדנים מכיוון מזרח ירושלים איימו על תושביה, ועברה לשכונת תלפיות (בעקבות תוכנית "השיכון העממי" של שרת השיכון דאז גולדה מאיר, שאיפשרה להם לקנות דירה במקום בטוח יותר). בשנת 1963 חזרו להתגורר בשכונה, ברחוב החומה השלישית ובשנת 1969 עזבו לבית הכרם.

הלה שמש (כהן) נולדה בחמרא שבעירק וחיה בנפרד מבעלה, עם שני בניה. המשפחה הגיעה לישראל ב-1950 למחנה שער העליה, ומשם עברו לרחוב שבטי ישראל, פינת מאה שערים בשכונת מוסררה. כוכבי שמש, בנה, הפך לאחד ממנהיגי 'הפנתרים השחורים'.